האדם הטוב – על פי החבר בספר הכוזרי, וע”פ סוטרות היוגה של פטנג’לי

תלמידים ואנשים שונים שואלים את השאלה המתבקשת: מהי מטרת היוגה. פטנג’לי שוטח בפנינו את משנתו הסדורה, הוא פותח את תורתו בפסוק : “ועכשיו הוראת היוגה”. עכשיו , במובן של הזמן הנכון שבו הלומד פנוי ללמידה, והוא פותח את ליבו לספיגה איטית של תורה שלמה, נפשו שקטה ואין בה יהירות וגאווה, היא כלוח נקי הערוך לקלוט מסמכות כלשהיא את המארג הנפלא שמזמנת היוגה. פטנג’לי ממשיך אל הפסוק הבא:”יוגה היא הגבלה של תנועות התודעה”, כמו הוא אומר לנו שזוהי התמצית שאותה הוא יסביר ויפרט בהמשך תוך בנית התורה כולה, אבן על אבן, לכדי שלמות. הוא מסביר את האמצעים להגבלת תנודות התודעה הקופצנית והבלתי מרוסנת. פסוקים רבים אחר כך בפסוק 46 בפרק השני הוא כותב:”התנוחה יציבה ורכה”. את התיאור הזה של התנוחה אנחנו יכולים לראות כמתייחס אל אסנת (תנוחת) היוגה מן הצד הפיסי והאנרגטי שלה, כשבשעת התרגול נחפש את האיזון שבין המאמץ והשחרור, את חלוקת המאמץ בכל מקום בגוף תוך שיתוף הנשימה והמודעות ובכך נבנה את היציבות והרכות בו זמנית. אך ניתן ללכת עם הרעיון הזה רחוק יותר ולראות את התנוחה כשכלית, נפשית או רגשית. אפשר ללמוד מן התנוחה לקח טוב לחיים. כל עוד ההכרה, הרגשות, והגישה לחיים הם בלתי יציבים, מושרשים ונוחים , החיים לא יזרמו חלק. תנוחת היוגה חייבת להתייחס גם לגישתנו לחיים. הגישה צריכה להיות יציבה ונוחה. משמעת שאינה נוחה לנו בדרך כלל אינה שורדת משום שהיא יוצרת התנגדות ומתח פנימי. חייבים למצוא בסיס יציב שלא יתערער בכל רוח קלה, אז אפשר לצמוח הכי גבוה שרוצים. תהליך הגדילה חייב להיות מחובר לנוחיות ולשמחה פנימית. מכאן שבפנינו משימה לא פשוטה של מציאת איזון בין הנאות החיים לבין הריסון וההתנזרות.

בספר הכוזרי שכתב יהודה הלוי נמצא את הרעיון הזה באופן דומה. החבר בספר הכוזרי מזדהה עם רעיון השליטה העצמית, אך דוחה בשתי ידיו את הרעיון הסגפני, לסבל אין ערך דתי “אצלנו המתמסר לעבודת ה’ אינו פרוש מן העולם…מי שמביא על עצמו ייסורים וחולי נפשי וגופני, ותראה עליו התבזות עקב מחלות, ואילו האנשים יחשבו שזאת התבזות מתוך ענווה והכנעה. האיש יהיה כלוא ויהיה כפוי טובה על החיים…” מצב הנפש הקודרת אינו רוחני יותר ממצב הנפש השמחה. הסגפנות נועדה לתכלית של שליטה עצמית, אך ניתן להגיע לתכלית זו דרך חלופה אחרת שאינה דיכוי עצמי : ” האיש הטוב…מכניע את כוחות התאווה שלו ומונע אותם מלהיות מוזנחים לאחר שנתן להם כדי מחסורם: מזון קצוב, משקה קצוב וגם רחצה והקשור בה בקצבה. הוא מכניע גם את כוחות הכעס, התובעים שתתגלהההשתלטות , אחרי שעשה אתם צדק ונתן להם חלק בהשתלטות המועילה…כגון בוויכוחים על חכמות ודעות ובהרחקת אנשי רשע. הוא נותן גם לחושים את חלקם בדברים המועילים לו, ומפעיל את הידיים, את הרגליים ואת הלשון בדברים ההכרחיים ובבחירה המועילה ביותר…” עולם הנפש עשיר ומגוון ועל האדם לבטא באמצעותו את מכלול נטיותיו ורגשותיו. כעס, תשוקה, מיניות, כמיהה לאסטתיקה, לכל צריך שיהיה ביטוי במידה הנכונה. אדם שלם הוא אדם ממומש ,אדם שכל צדדיו מתבטאים בחייו – ודווקא מתוך כך הוא נדרש לשליטה, להשכנת הרמוניה בכאוס הרגשי שלו כאדם.

על פי פטנג’לי פרק 2 פסוק 34 : “מחשבות פגומות – פגיעה וכדומה, שאכן התרחשו, או נגרמו, או שאושרה התרחשותן, שקדמו להן חמדנות, כעס ובלבול, שהן קלות בינוניות או קיצוניות – פירותיהן האינסופיים הם סכלות וסבל, לכן יש לטפח את ההיפך.” פסוק 36 : “בנוכחות זה שההימנעות מפגיעה מושרשת בו – העוינות ננטשת.” פסוק 37 : “כשהימנעות מגניבה מושרשת בו – כל אבן יקרה מגיעה איליו.” פסוק 38 : “כשהפרישות מושרשת בו – החיוניות דבקה בו.” פסוק 39כאשר ההימנעות מחמדנות יציבה בו – הוא מגיע להבנת ה’למה’ של לידתו. מדובר פה במכשולים הניצבים בפני האדם , מכשולים הנובעים ממשיכת החושים לצורך סיפוקו האין סופי של האגו. על האדם לשלוט במכשולים אלה בצורה מאוזנת כך שלא יהפכו לפגמים. עלינו ליהנות מן המתת והשפע שניתנו לנו בעולם, לבטא את אישיותנו דרך הרגשות המגוונים שבנו , אך כל זאת בשליטה ובמידה כך שלא נפגע בסביבתנו, באנשים אחרים , ובעצמנו.

ניתן לראות כי גם בסוטרות היוגה של פטנג’לי וגם בספר הכוזרי הרגשות השליליים שעל האדם לשלוט בהם הם : כעס, חמדנות, גניבה, פגיעה והשתלטות, ותאווה. יחד עם זאת, אין השליטה צריכה להוביל להתנזרות וסגפנות. כפי שנמצא בספרו של ב.ק.ס.איינגר : ” זכור שהיוגה איננה מבקשת מאתנו להימנע מהנאה…היוגה מתנגדת לשעבוד…תיאבון לחיים הינו נפלא – לניחוחות, למראות, לטעם ולצבע ולחוויות אנוש…להרגיש הרי זה נפלא, הוויה השייכת הן לאדם והן לחיה. כאשר אנו מאפשרים להרגשותינו להתקשות ולהתאחות לכלל רגשות שאותם אנו נושאים על שכמנו כעבדים הכורעים תחת הנטל, מונעים אנו מעצמנו את רעננות החיים.”

 

ביבליוגרפיה:

איינגאר,ב.ק.ס, אור על החיים (2011) הוצאה לאור מיסודן של ידיעות אחרונות וספרי חמד, תל אביב.

סוואמי ונקטסאננדה, סוטרות היוגה של פטנג’לי (1008) למודן הוצאה לאור בע”מ, משק 33 , מושב בן שמן.

גודמן מיכה , חלומו של הכוזרי (2012) כנרת, זמורה-ביתן, דביר מוציאים לאור בע”מ,אור יהודה

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרטיך ופרטיותך ישמרו במערכת
*שם מלא

*מס' טלפון

*דואר אלקטרוני

*תיאור נושא הפניה


נשמח לחזור אליך בהקדם. יום טוב

מבזקי חדשות:

אני שמחה להודיע כי פתחתי את שנת הפעילות.

אמנם החודש יש לנו חגים רבים, אך על מנת לשמור על שגרה, אנחנו מנצלים את ימי תרגול האפשריים.

כמו כן המערכת מגוונת וניתן להשלים שיעורים.

שנה טובה ומבורכת, לנו, לכל עם ישראל, ולעולם כולו.

 

Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support
Scroll Up