הדיאלוג שבין תנוחת להרפיה

מתוך “אור על החיים” B.K.S.Iyengar
תנוחת הגוף היא ארגון מסוים של האיברים באופן שלעיתים דורש מאמץ פיסי. בתוך המילה תנוחה מסתתרת המילה מנוחה, כך שאנחנו מניחים את אברי הגוף ואז נותנים להם מנוחה. האגו, שהוא תמיד נוכח, הינו מטיל משימות בלתי נלאה וברצונו לפעול עוד ועוד, הוא אינו יודע על הצורך שבאיזון בין פעילות לסבילות. את זאת כן יודעת המודעות, והיא האחראית על שיתוף הפעולה שבין המאמץ וההרפיה. איזון בין פעילות לסבילות הופך את המוח לעד. העד הינו ניטראלי, הוא צופה אך אינו מעורב, אינו מתאווה, והוא גם חסר אמביציה. כמו כן, כאשר אנחנו פועלים דרך מאמץ בלבד, יש מעמסה קבועה על השרירים המתעייפים עקב מתיחת יתר.

הרפיה הינה שחרור מתח שרירי בלתי נחוץ בגוף. אך בעודנו נאבקים עם הגוף לצורך ביצוע אסנה(תנוחת יוגה), איך נחווה שקט? ראשית כשאנחנו נכנסים לתנוחה עלינו לנשוף. שאיפה הנה מתח ולעומתה הנשיפה הנה חופש, והיא מטהרת את הלחץ והמתח של הגוף. בעודנו בתנוחה , וברצוננו להעמיק את המתיחה ננשוף שוב ובכך נכוון את הרובד האורגאני של התנוחה. לאחר שהגענו לתנוחה הסופית עלינו להרפות את השרירים. כשהתנוחה מוחזקת ללא מאמץ, גם המוח נרגע.הרפיית עור הצוואר ושחרור הלשון גם הם מרפים את המוח. גם מתח בעיניים משפיע על המוח. עלינו לרכך את המבט ולתת לעיניים לנוע לעבר אחורי הראש. המוח יכול ללמוד רק כאשר הוא מתחיל להירגע. כשאנחנו מבולבלים או חסרי ריכוז, הדבר ניכר בעיניים שיש בהן תזזית. כאשר העינייים רחבות ופתוחות, אז המוח נעשה מקבל. כשהעיניים מתוחות אז המוח הוא העושה את האסנה ולא הגוף. מאמץ בעיניים מתיש את העצבים ואנחנו מאבדים אנרגיה, בעוד שבביצוע תנוחת היוגה אנחנו מנסים לחולל אנרגיה, לשומרה ולא לבזבזה לריק. מבט העיניים החוצה ופנימה בו זמנית מלמד אותנו להביט פנימה ולהתבונן בגוף ובמוח. המבט פנימה מפתח את הרגישות והמודעות. אם המבט מכוון רק החוצה, אין בו התלכדות. כאשר המבט קדימה בא מן המוח הקדמי אז אנחנו מפתחים את היכולת הניתוח, כאשר הערנות נפרשת מן החלק האחורי של הרקה, ליד האוזן, אזי המוח האחורי מתעורר לפעולה בדרך של הרכבה וסינתזה. המוח הקדמי הוא בעל יכולת פירוק בעוד המוח האחורי הוא הוליסטי ובעל יכולת הרכבה מחדש. כשאנחנו מבצעים תנוחת יוגה רק מן המוח הקדמי, אז אנחנו חוסמים את ההיזון החוזר של המוח האחורי. ביצוע מכני של תנוחות יוגה נעשה דרך המוח הקדמי, ואז הפעולה מורגשת רק בגוף ההיקפי, בעוד שביצוע תנוחת יוגה עם זיקה אל המוח האחורי, מפתח רגישות פנימית ומאפשר תגובה. הרפיה מתחילה בשכבה החיצונית של הגוף וחודרת פנימה אל השכבות העמוקות של ההוויה.

היכולת להתאמץ ולהרפות בו זמנית, מאופיינת על ידי איכות חשובה אחרת והיא הקלות. בביצוע תנוחת יוגה עלינו להרגיש קלות דרך הארכה החוצה ממרכז הגוף, תוך חשיבה על התפשטות במרחב. אם לא נבצע בקלות את התנוחה אזי גופנו יתכווץ, וברגע שהגוף מתכווץ המוח נעשה כבד וקהה. עלינו להרים את פינות החזה כמו עמודים מלאי ערנות. רפיון הוא כסם הרדמה על הגוף. תפקידו של עמוד השדרה הוא לשמור על דעת דרוכה וערנית. עלינו להתארך לפני שנתכופף קדימה, כמו עליה לשם ירידה. באותו האופן, לפני שנחזור אל ציר המרכז, גם אז עלינו להתארך. התארכות משמעה משיכה בו זמנית לשני כיוונים בכוחות מאוזנים.
כשתנוחת היוגה רכה בגוף וקלה בדעת, אז היא נכונה. ביצוע מהשכל של הלב, עם קלות, נחישות ובו בזמן רכות, פירושו כי זוהי מתיחה שלמה. הביצוע מן השכל יוצר כבדות, בעוד הביצוע מן הלב מביא קלות. מתח אינו קשיות. מידה של מתח תמיד קיימת, אך הוא צריך להיות נוכח במידה הנכונה, ובמקום והזמן הנכונים. מתח רב מידי הינו אגרסיבי, מתח דל הינו חולשה. מתח מאוזן הוא מתח בריא. התארכות הינה מתח , אך שונה היא מנוקשות. יש להשיג איזון בכל רמה של הגוף וההוויה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרטיך ופרטיותך ישמרו במערכת
*שם מלא

*מס' טלפון

*דואר אלקטרוני

*תיאור נושא הפניה


נשמח לחזור אליך בהקדם. יום טוב

מבזקי חדשות:

אני שמחה להודיע כי פתחתי את שנת הפעילות.

אמנם החודש יש לנו חגים רבים, אך על מנת לשמור על שגרה, אנחנו מנצלים את ימי תרגול האפשריים.

כמו כן המערכת מגוונת וניתן להשלים שיעורים.

שנה טובה ומבורכת, לנו, לכל עם ישראל, ולעולם כולו.

 

Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support
Scroll Up