יוגה – החזרה לילדות

מי ששומע את המילה יוגה, לרוב חושב על שהייה בתנוחות שונות, יש שיגידו מוזרות, בהתכוונות שאינה דומה להתנהלות יום יומית, התכוונות שיש בה התכנסות וריכוז. ואכן כך הוא, אך ליוגה יש היבטים נוספים ורבים. אחד מהם הוא החזרה לילדות.

מה מאפיין ילדים? לילדים יש חוש טבעי לתנועה, והיא קיימת בטבעם, הם אינם צריכים להתאמץ בכדי להתנועע, והם מונעים ללא כל עצלות. ילדים אוהבים לגלות את גופם ואת יכולותיו, מנסים להתמודד עם חוויות גופניות ויש להם אומץ להתנסות בפעולות חדשות ולא מוכרות. הדינאמיות , הרכות , והגמישות של ילדים, מאפשרות להם לבצע פעולות הדורשות (אצל מבוגרים) כוח פיסי. כך הם מצליחים לטפס על עמוד, או להתלות על מתח, וכמובן להתגלגל, לבצע סלטות שונות, לקפוץ מגובה ועוד כהנה וכהנה פעולות. לילדים תכונה נוספת שהיא רבת ערך ועם השנים הולכת לאיבוד, והיא היכולת להיות מרוכזים בפעולה שלהם בהיותם ב”כאן ועכשיו” ללא עוררין. כשילד מצייר הוא מרוכז בכל כולו בציור, גם כשילד אוכל, הוא לא מוסח על ידי דברים אחרים, והאכילה באותו הזמן היא הדבר החשוב ביותר בעשייה שלו (כשהוא שבע הוא מפסיק לאכול), וכן הלאה בדברים אחרים כמו גלישה במגלשה או נדנוד בנדנדה. התייחסתי כאן לשני היבטים בעולמם של הילדים, ההיבט הפיסי וההיבט המנטאלי. האדם המבוגר מאבד את היכולות האלה, הוא אמנם חזק יותר מן הבחינה הפיסית, אך בו בזמן הוא מאבד את התנועתיות הטבעית, את הגמישות והרכות, ובעיקר את היכולת להתנועע ללא מאמץ. אדם מבוגר צריך להפעיל את כוח רצונו בכדי להתנועע, הוא צריך להתגבר על עצלותו. אדם מבוגר תמיד מחפש מקום שבו יוכל לשבת או לשכב. גם בהיבט המנטאלי האדם המבוגר שונה מן הילד, הוא מוטרד מבעיות קיומיות רבות מצד אחד כשיש עליו אחריות גדולה כמו משפחה, פרנסה ועוד, ומנגד הוא נמשך אל מושאי החושים שמסיחים כל הזמן את דעתו, תמיד הוא ירצה עוד נוחות, עוד כסף, עוד דברי מתיקה, ותמיד עוד ועוד.

אדם מבוגר שמתחיל לתרגל יוגה, פוגש מיד את עצלותו המכונה ביוגה התכונה הטמאסית, שקשורה בכובד, אינרציה, ועמימות. כיוון שהמבוגר מודע לרוב לנטייתו זו, הוא רוצה להתגבר עליה ולכן הוא מפעיל את כוח הרצון, את התכונה הרג’אסית. זהו מאמץ בלתי פוסק החוזר על עצמו יום יום ושעה שעה. עצם ההסכמה להתמודדות עם מאמץ יש בה אומץ שכן תמיד ניתן לשמר את המצב הפאסיבי כפי שהוא. אך מעבר לכך,המתרגל לומד מחדש לבצע דברים שנשכחו ממנו. פעולות כמו קפיצה, היפוך, גלגול, עמידה על הראש או על הידיים, הן פעולות שנשארו אולי רק בזיכרון נידח מימי הילדות. אין ספק כי על המתרגל לעבור משוכה נפשית גבוהה כדי שיחזור אל התחושות הפיסיות הללו. לצד טיפוח האומץ נמצאת ההתפתחות הפיסית שבלעדיה לא ניתן לממש את האומץ. עם ביצוע תנוחות היוגה, המתרגל עובד על גמישות, רכות, דינאמיות, יציבות וכוח, כך שהוא בונה את האמצעים לביטוי האומץ. האדם הבוגר רגיל למערכת תנועתית מאוד מוגבלת שנועדה לספק את צרכי היום יום הבסיסיים, וכך כל שהוא רגיל לבצע נשאר בתחום ההליכה, ישיבה על כיסא, שכיבה, תנועות ידיים לפנים, ולעיתים כפיפה קדימה. הוא אינו מתכופף לאחור, כמעט ולא מעביר את ידיו אל אחורי הגוף, לעיתים רחוקות יושב על הרצפה, אינו מניח את ראשו על הרצפה, אינו מעביר משקל אל כפות ידיו ועוד כהנה וכהנה פעולות שנשכחו מזה זמן רב. גם אדם מבוגר,כמו ילד, יכול ליהנות מן החוויות הגופניות ומן הגילויים האין סופיים של יכולותיו.

ההיבט המנטאלי הוא אף יותר מורכב, ובו מתבטא הקושי הגדול לשהות בחוויית התנוחה ללא הפרעה, ללא מחשבות שונות, ולהיות ב”כאן ועכשיו” באופן מלא. תורת היוגה פיתחה מערכת שלמה המסייעת לאדם להתנתק מן ההסחות השונות כדי שיוכל להתמסר כל כולו לפעולה.בספר עץ היוגה מתאר ב.ק.ס. איינגר את המסע שעובר מתרגל היוגה מן השכבה החיצונית אל הפנימית. המפגש הראשון של המתרגל הוא עם גופו הפיסי ועם יכולותיו, אז הפעולה היא קונטיבית(conative action)הכוללת את התשוקה והרצון. Conation)הוא ההיבט הפעיל של המיינד). זוהי פעולה פיסית ברמה הישירה בלבד. הפעולה הפיסית מעוררת את אברי החישה שלנו והם חשים מה קורה בבשר. זוהי פעולה קוגניטיבית(cognitive)שבה יש זיהוי חושי. בשלב השלישי המיינד מבחין בין הפעולה הקונטיבית ובין ההבחנה הקוגניטיבית, וזהו השלב המנטאלי בביצוע האסנה. כאן נכנס המיינד לתמונה ופועל כגשר בין התנועה השרירית לבין אברי החישה ומוסיף את האינטלקט הבוחן כל חלק וחלק בגוף. האינטלקט מעורר את המתרגל למחשבה חדשה, ואת היכולת לזכור את תחושת הפעולה. המתרגל חש את מה שקורה בגוף ובעזרת הזיכרון הוא יודע לזהות תחושות חדשות. המיינד המבחין, מתבונן, ומנתח את התחושות בגוף מלפנים, מאחור, מבחוץ ומבפנים. שלב זה נקרא פעולה רפלקטיבית. השלב האחרון הוא התחושה המלאה של הפעולה שבה יש אינטגרציה מלאה בין הקונטיבי, הקוגניטיבי, המנטאלי והרפלקטיבי. האדם הבוגר צריך לעבור משכבה לשכבה כדי להגיע לסטווה שהיא התכונה הטהורה.

החזרה לילדות של מתרגל היוגה באה לידי ביטוי במסע שמתחיל בגוף וממשיך אל שכבות פנימיות יותר ויותר. זהו תהליך של חיים שלמים ודרושים לו הויטמינים היוגיים של אמונה פנימית, זיכרון, אומץ, התעמקות ומודעות בלתי פוסקת.

*את המאמר כתבתי בהשראת תלמידי ונכדי בן השנתיים וחצי  

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרטיך ופרטיותך ישמרו במערכת
*שם מלא

*מס' טלפון

*דואר אלקטרוני

*תיאור נושא הפניה


נשמח לחזור אליך בהקדם. יום טוב

מבזקי חדשות:

אני שמחה להודיע כי פתחתי את שנת הפעילות.

אמנם החודש יש לנו חגים רבים, אך על מנת לשמור על שגרה, אנחנו מנצלים את ימי תרגול האפשריים.

כמו כן המערכת מגוונת וניתן להשלים שיעורים.

שנה טובה ומבורכת, לנו, לכל עם ישראל, ולעולם כולו.

 

Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support
Scroll Up