עמידת ראש וראש השנה

זהרה עושה עמידת ראש

על פי המסורת ההינדית החברה מחולקת לארבעה מעמדות (וואראנות) עיקריים: המעמד הגבוה שייך לכהנים – הברהמינים. אחריו נמצאים הלוחמים – הקשטריה. מתחת ללוחמים נמצאים בעלי המלאכה, הסוחרים ועובדי האדמה– הוואישיה, והשודרה הם המעמד הנחות של המשרתים.
את העדות לצמיחת הווראנות אפשר למצוא בריג וודה במזמור 10.90 “המנון לאדם”. שם מתוארת לידת המעמדות בטקס קרבן אדם – פורושה. הברהמינים נולדו מפיו או מראשו. הקשטריה נולדו מידיו ומכתפיו. הויישיה נולדו מהבטן והירכיים (סמל לייצור מזון ופוריות) והשודרה (המשרתים) נולדו מהרגליים.
עמידת ראש היא תנוחה חשובה ביוגה ונחשבת למלך התנוחות. בעמידת ראש אנחנו נותנים לראש שמסמל את המעמד הגבוה, את תפקיד המשרת הנושא את הגוף כולו.
בספר אור על היוגה מתאר ב.ק.ס. איינגר את ההשפעות של עמידת הראש .המוח הוא מושב האינטלגנציה, הידע ההבחנה, הכחמה והכוח, זהו גם מושב הברהמן, הנפש. המוח הוא כמלך האחראי על תפקוד מדינתו, הגוף. בבהגווד גיטה פרק ארבעה עשר פסוק 5 כתוב: “צלילות להיטות ועכירות הן שלוש הגונות (תכונות) המתהוות בטבע…” כל התכונות הללו נובעות מן המוח, לעיתים תכונה אחת שולטת ולעיתים אחרת. הראש הוא מרכז התכונות הטהורות והצלולות (הסטוויות). בחזה נמצאת תכונת הלהיטות(הראג’ס), ובאיזור שמתחת לסרעפת נמצאות התכונות השולטות בתענוגות החושניים (הטאמאס). עמידת ראש מזרימה דם טהור המחדש את התאים ומרענן את כושר החשיבה, וכן היא מבטיחה הספקת דם לבלוטת יותרת המוח ולבלוטת האיצטורבל במוח. הגדילה, הבריאות והחיוניות שלנו תלויות בבלוטות אלה. גם הריאות מקבלות כוח לעמוד בכל מזג אוויר ובכל עבודה. תרגול קבוע של שירשאסנה (עמידת ראש) מפתח את הגוף, מקנה משמעת למוח ומרחיב את האופקים של הרוח. האדם מתאזן וסומך על עצמו בתחומי הכאב וההנאה, ההפסד והרווח, הבושה והתהילה, התבוסה והניצחון.
בעמידת ראש ישנו היפוך תפקידים. כשהכהן או המלך מקבל את תפקיד המשרת, הוא לומד להיות שווה נפש למעמדו הרם. זהו מצב של איזון. בבהגווד גיטה פרק שני פסוקים 14-15 כתוב: “הופעתם בת החלוף של שמחה וצער, והעלמותם עם הזמן, משולות לבואם והעלמם של החום והקור. באים הם מתפיסת החושים…האיש אשר אינו נטרד משמחה ומצער והוא יציב בשניהם ראוי לחיי נצח.”
היבט נוסף בהיפוך התפקידים שבין המשרת והכהן קשור בזהות ובהזדהות של האדם עם ה”אני” שלו. מי אני? כיצד אני מזהה את עצמי? אנחנו מזהים את עצמנו לפי מקצוע, מעמד חברתי, מין (ג’נדר) וכו’. בנוסף לכך, לכל “אני” מן הסוג הזה יש גם קניין: אני וכספי יאמר העשיר, אני ושבטי יאמר בעל המשפחה, אני ומחלתי יאמר הנכה, אני וכוחי יאמר הפוליטיקאי. שק התכונות שאנחנו מוסיפים לעצמנו הוא לא רק הדרך בה אנחנו רואים את עצמנו אלא בעיקר הדרך בה אחרים רואים אותנו או אנחנו רואים את האחרים. אם כך מיהו אני? ב.ק.ס. איינגר בספרו “אור על החיים” כותב: “…דרך האסנה (תנוחת היוגה), משליך המתרגל את כל החלקים הטפלים עד אשר נותרת הנשמה לבדה. האסנה הסופית, הנכונה, הינה הביטוי האמיתי של ‘אני הוא זה, זה הוא האל.” הנשמה של המשרת אינה פחותה מנשמת הכהן. במצבי הרפיה עמוקה, או בשינה, אנחנו מפסיקים להגדיר את עצמנו ואנחנו פשוט אנחנו, נקיים וללא מעטה.
ראש השנה הוא זמן לחשבון נפש. על כל אחת ואחד לתת את דעתה/דעתו למקומה/מקומו בעולם, ללא שיפוט. על כולנו להסיר את השכבות של ה”אני” תוך ראיית כל אדם כנשמה שווה לנשמתנו. זוהי עבודה פנימית אין סופית אך ברגעים שהצלחנו להגיע אליה אנחנו מרגישים שלמים עם עצמנו.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרטיך ופרטיותך ישמרו במערכת
*שם מלא

*מס' טלפון

*דואר אלקטרוני

*תיאור נושא הפניה


נשמח לחזור אליך בהקדם. יום טוב

מבזקי חדשות:

אני שמחה להודיע כי פתחתי את שנת הפעילות.

אמנם החודש יש לנו חגים רבים, אך על מנת לשמור על שגרה, אנחנו מנצלים את ימי תרגול האפשריים.

כמו כן המערכת מגוונת וניתן להשלים שיעורים.

שנה טובה ומבורכת, לנו, לכל עם ישראל, ולעולם כולו.

 

Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support
Scroll Up